סמרה נ' סרור הלבשה והנעלה בע"מ

פסק דין

בפני בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לבצוע שטר אשר הוגשה בתיק הוצאה לפועל בו הוגשו לבצוע עשרה שיקים בסכומים שונים ובסה"כ 153,648 ₪.

מועד פירעונם של השיקים הוא מיום 10/8/09 עד 10/11/09.

השיקים נמסרו על ידי המבקשת לפקודת המשיב.

ההתנגדות לבצוע שטר לא הוגשה לכאורה במועד ולטענת נציג המבקשת מר מאיר סרור, האזהרה לא נתקבלה אצל המבקשת ואינו יודע על סמך מה נקבע כי האזהרה נמסרה למבקשת.

עוד טען נציג המבקשת, כי נודע לו על קיומו של תיק ההוצאה לפועל רק ביום 3/3/10.

במעמד הדיון התברר כי ביום 3/3/10 בוצע במשרדי המבקשת עיקול מטלטלין וכי מועד האזהרה בתיק ההוצאה לפועל נקבע על פי אישור מסירה שנשלח למבקשת לכתובתה באמצעות הדואר וכי האזהרה נמסרה לנמען ביום 13/1/10.

על גבי אישור המסירה של האזהרה מתנוססת חתימה אשר המבקש הכחיש כי הינה חתימתו למרות הודאתו כי הינה דומה לחתימתו.

סעיף 57ג' לפקודת הראיות (נוסח חדש) תשל"א - 1971 קובע כי רואים המצאה שהומצאה באמצעות הדואר כמבוצעת במועד שבו היה המכתב מגיע לתעודתו בדרך הרגילה של הדואר אם לא הוכח היפוכו של דבר.

על אחת כמה וכמה כאשר קיימת ראיה כי המסירה בוצעה ביום מסוים לידי הנמען כעולה מאישור המסירה.

דהיינו, קיימת חזקה כי המסירה באמצעות הדואר בוצעה כדין ונחתמה על ידי מאן דהוא מטעם המבקשת.

על המבקשת הנטל לסתור חזקה זו.

כל שטען המצהיר מטעם המבקשת בתצהירו הוא כי אינו חתום על אישור המסירה.

יתכן וחתם אדם אחר על אישור המסירה שהוא עובד בחברה ומוסמך לכך.

לצורך סתירת החזקה היה על המבקשת לצרף תצהירים של עובדיה המכחישים את החתימה.

המשיב אף טרח והמציא חוות דעת של הגב' אורה כבירי לפיה החתימה הינה חתימתו של המבקש.

כל שהיה לב"כ המבקשת לטעון כנגד חוות דעת זו היא כי המצהיר מטעם המבקשת לא חתם בפניה וכי אינה מומחית להשוואת כתבי יד.

היה מקום מצידו של ב"כ המבקשת להמציא חוות דעת סותרת מאחר ועול ההוכחה מוטל על המבקשת לסתירת החזקה, במיוחד כאשר קיים דמיון בין חתימת המצהיר לבין החתימה על גבי אישור המסירה.

חוות הדעת שהציג ב"כ המשיב היא מיותרת שכן, אין עליו להוכיח כי חתימה על אישור המסירה היא חתימתו של המצהיר מטעם המבקשת.

אשר על כן, לא שוכנעתי כי החזקה נסתרה ולפיכך, בוצעה מסירה כדין למבקשת.